יוסף וולף

אופטומטריסט ובעל רשת חנויות משקפיים, 80, ירושלים

aaa

aaa

aaa

Add a Title

Add a Title

בתקופת הקורונה

האמת שאני מצליח לעבוד. חליתי בקורונה בפסח. כשהייתי חולה הרגשתי מאוד לא טוב והייתי עשרה ימים בבית חולים. למרות הכל, איך שהחלמתי חזרתי לעבוד. נכון שאני עובד קצת פחות, אבל עדיין חשוב לי לעבוד כמה שאני יכול.

היום-יום שלי

קם כל בוקר ב - 06:45, מתפלל עם אחד מהבנים שלי ואז הולך לעבודה או מסתובב בין החנויות. חוזר מהעבודה כל יום בשעה 18:00, אוכל והולך לנוח קצת. כשאני קם אני עושה הליכה של 40 דקות וחוזר לישון. אני לא מוותר על ההליכה בשום יום.

אדם מעורר השראה עבורי

יצחק, אבא שלי, זכרונו לברכה. הוא נפטר בגיל 94 ועד חצי שנה לפני המוות הוא היה פעיל לחלוטין. אבא שלי היה אדם משכמו ומעלה. הוא היה פליט מגרמניה והוא הגיעה לדרום אפריקה בתחילת מלחמת העולם השנייה. הייתה לו חווה גדולה והוא שימש כרב לקהילה היהודית שם. אני לומד ממנו המון בכל יום בחיי.

משהו שהייתי עושה אחרת

כשהייתי צעיר יותר לא ידעתי מה אני רוצה ללמוד ובלית ברירה הלכתי ללמוד מנהל עסקים מה שמהר מאוד התברר כטעות. חצי שנה לאחר שהתחלתי פרשתי וחזרתי לחווה של אבא שלי. שש שנים לאחר מכן הרגשתי שאני צריך לעלות לארץ ישראל. בישראל למדתי להיות אופטומטריסט והתחלתי את חיי המקצועיים. אני לא מתחרט על כלום, אבל יכולתי להתחיל את החיים המקצועיים שלי שש שנים מוקדם יותר.

על עצמי

נולדתי בנמיביה שבמערב אפריקה ועליתי לארץ בשנת 1969. יש לי שישה ילדים, מעל 40 נכדים ומעל 20 נינים. אני אופטומטריסט, בעל מכון "עינית למשקפיים". אנו מחזיקים שמונה חנויות ברחבי הארץ. אני עובד כמעט כל יום בלי הפסקה, מסתובב בין החנויות, עושה בדיקות ורואה שהכל בסדר.

< קדימה
אחורה >

מצחיק אותי

הבן שלי! יש לי בן שעכשיו בן 40 והוא ליצן המשפחה. יש לו הרבה חוש הומור והוא יודע ללחוץ על הנקודות המתאימות כדי לקרוע אותי מצחוק. הוא מצחיק את כל המשפחה כל יום מחדש. מבחינתי הוא עושה חיל.

  • Facebook
  • Instagram