מרגלית זינאתי

שומרת הגחלת היהודית בפקיעין, 88, פקיעין

aaa

aaa

aaa

Add a Title

Add a Title

היום שלי

לפני הקורונה הייתי קמה בשש בבוקר, יורדת לבית הכנסת, מנקה את העלים מהחצר ומכינה את בית הכנסת למבקרים. אחרי כן אני נוסעת למרכז יום לקשיש במעלות. בצהריים אני חוזרת ומאותו הרגע אני יושבת ופוגשת את המבקרים שבאים למוזיאון ולבית שלי. אני מברכת אותם ומלמדת אותם פתגמים בערבית. אנשים מאוד אוהבים לפגוש אותי ולבקר בבית. כולם פוגשים אותי ושמחים שאני מדברת איתם. אני אוהבת כשבאים אליי אנשים, אני מחכה להם שיגיעו. אני רוצה שיהודים יבואו לא רק לבקר אלא גם לגור כאן. אחר כך אני יושבת עם השכנות הדרוזיות שלי, הן חברות שלי. יש לי גם הצגה – "פיסות של פקיעין". אני והשחקן אוריאל רוזנבאום מספרים ביחד את סיפור החיים שלי. יש שם מונולוגים בעברית, בערבית, קטעי מוזיקה ותיפוף. בינתיים ההצגות הפסיקו בגלל הקורונה.

יותר מתוק מחלווה

אני אומרת 'מה יותר מתוק מחלווה? ידידות אחרי שנאה'. ככה זה, צריך לעשות שלום ולאהוב אהבת חינם. ככה ננצח את הקורונה, אם נעניק אהבת חינם - הקורונה תלך לים.

על עצמי

אני שומרת הגחלת היהודית בפקיעין. נולדתי בפקיעין וגם הסב-סב-סב שלי נולד בפקיעין. אנחנו כאן 2,000 שנה. אנחנו חיים ביחד בפקיעין ארבע עדות, ארבע דתות. אני אחראית על המוזיאון ועל בית הכנסת. עד היום אני אפוטרופְּסית המקומות הקדושים של היהודים בפקיעין. לפני 3 שנים הדלקתי משואה בשנת ה-70 למדינה. הרגשתי שהסיפור שלי ממשיך גם לדורות הבאים.

< קדימה
אחורה >

  • Facebook
  • Instagram