פרופ' אהרון ברק

מרצה וחוקר במרכז הבינתחומי הרצליה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, 84, תל אביב

aaa

aaa

aaa

Add a Title

Add a Title

העשייה שלי היום

גם עכשיו עם הקורונה אני עושה מה שעשיתי מאז שפרשתי. אחרי הפרישה הצטרפתי לחבר המורים של המרכז הבינתחומי בהרצליה, שם אני מלמד וחוקר. בארבע שנים האחרונות אני כותב ספר נוסף שיעסוק בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ויספר את סיפור מגילת זכויות האדם בישראל. זהו ספר מחקר שמיועד לקהל של משפטנים ולא לציבור הרחב. לצורכי המחקר אני משתמש במחשב אבל את הכתיבה אני עושה בעט מחיק ואז נותן להדפסה. לא רציתי לשנות את שיטת הכתיבה. לזה אני רגיל וכך יש קשר ישיר ביני לבין הנייר. אני עובד עד הצהריים ואחר כך ממשיך לעבוד עד שבע-שמונה בערב. קודם עבדתי במשרד שלי ועכשיו בגלל הקורונה אני כותב בבית. אני מקווה לסיים בתוך שנה ומקווה שהקורונה תעבור עוד לפני כן. בשנה הבאה אני אמור גם ללמד ונראה איך ההוראה תתבצע אז.
אני נפגש עם הילדים והנכדים, וגם עם מספר קטן מאוד של חברים. יש לנו גינה גדולה כך שאפשר להיפגש בגינה ולשמור על מרחק מתאים".

נשארתי בחיים

האירוע המכונן שלי הוא שנשארתי בחיים. מתוך אלפי ילדים שהיינו בגטו קובנה נשארו בחיים אולי 200. ואני אחד מהם. שם מתחילה ההיסטוריה.

העיקר הבריאות

אני כל החיים אומר – העיקר הבריאות. תמיד צחקו עליי אבל עכשיו רואים שאני צודק.

זוגיות מוסיפה חיוניות

מה שעוזר להעביר את הזקנה בצורה מתקבלת על הדעת הוא הזוגיות עם אשתי. אנחנו נשואים מאז 1957. הפרש הגילים בינינו הוא חודש. הזוגיות מוסיפה חיוניות ויכולת להתגבר על הקשיים. וגם יש ארבעה ילדים שכולם סביבנו וכולם דואגים לנו. לא רק בזמן הקורונה, כך היה מאז ומתמיד. במילים אחרות החשיבות של המשפחה, זה דבר מרכזי שמקל על הזקנה.

על עצמי

מאז העלייה גרתי בירושלים. למדתי בבית הספר התיכון 'לידה', בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. הייתי מורה, פרופסור ודיקן הפקולטה. ב-1975 התמניתי ליועץ המשפטי לממשלה, וב-1978 מוניתי לבית המשפט העליון, שם שירתי 28 שנים, מתוכן 11 שנים כנשיא בית המשפט. בגיל 70 פרשתי לגמלאות. עם הפרישה עברנו לת"א להיות ליד הילדים. יש לי ארבעה ילדים ו-11 נכדים, כולם גרים בת"א והסביבה. מתראים כמעט כל שבוע. אני נשוי זה 63 שנים לשופטת בדימוס אלישבע ברק-אוסוסקין, אנחנו חברים מכיתה י'.

< קדימה
אחורה >

  • Facebook
  • Instagram