צדיק עמרן

ניצול שואה מעיראק שמתנדב ומסייע לאזרחים ותיקים, 81, טבריה

aaa

aaa

aaa

Add a Title

Add a Title

לפני היציאה לפנסיה

תמיד אמרו לי שאיפה שישימו אותי אני אצליח כי אני אעשה את הכי טוב שלי. למדתי במסגרות תכנון חלקי מכונות. עבדתי בשירות הרבה שנים, התקבלתי ונשארתי. אבל למעשה מאז הצבא אני בחיק הטבע, מודד מעיינות, מי תהום, כנרת. עבודה מאוד מגוונת ושם נשארתי.

היום-יום שלי

בגלל הקורונה יוצא לי יותר לנוח, כי אני לא יכול להתנדב. פעם, בזמנו בניתי בית שתי קומות. בקומה אחת גרתי והשניה נשארה לא גמורה. אז לבית שלי אני נכנס היום דרך החצר. עכשיו אני משפץ את הקומה העליונה לדירה קטנה. כמעט כל יום אני נפגש עם הפרלמנט שלי בבתי קפה.

אנשים שהשפיעו עליי

אבא שלי ואח שלי הגדול. הם לימדו אותי לתת, לתרום ולהעניק לאחרים. כבר מבית הספר הייתי מזמין חברים לכיתה ועוזר להם בשיעורים. זו הדרך של אבא שלי. אבא שלי נתן בסתר, חילק לעניים בלי הפסקה. היה מאוד נאמן לקהילה היהודית בחוץ לארץ, שמו הלך לפניו.

השיר האהוב עליי

ההמנון הלאומי, "התקווה". בתור ילד ידעתי להתפלל, למדתי בבית ספר ובבית מדרש. אפילו שלא ידעתי עברית, אבל להתפלל ידעתי בעל פה. זה ריגש אותי, ציון וירושלים.

על עצמי

נולדתי בצפון עיראק ועליתי לישראל בשנת 1951. יש לי שלושה בנים ושבעה נכדים. מאז שיצאתי לפנסיה, אני עוסק בהתנדבות. אני מתנדב ב"יחידת הסגולה" ויום אחד בביטוח לאומי. הייתי מגיע ארבע פעמים בשבוע להתנדבות, מתנדב כיועץ טלפוני. מסייע לאוכלוסיית הגיל השלישי, משוחח איתם על מיצוי הזכויות שלהם. אם אני חי בקהילה אני מרגיש שאני צריך לתרום את החלק שלי. למדתי את זה מבית, מאבא ואמא. צריך לעזור כמה שאתה מסוגל למי שצריך.

< קדימה
אחורה >

  • Facebook
  • Instagram